יום שלישי, 23 ביולי 2013

נחיתה בדלהי, הודו (אורי)

המטוס נוחת. ניו דלהי. כולם נפלטים. חיוך של דיילת ביציאה לא רומז על הבל של חום שפוגש משפחה, משפחה שיצאה לפני עשרים שעות מביתה למסע. שתי מזוודות גדולות, שני תרמילים גדולים, שלושה תרמילים בינוניים, בן פורט יוסף, יוקה, בן בכור, אימא ואבא אסופים על מדרכה בכניסה לנמל התעופה.
הנה עוד רגע נמצא את האיש שייקח אותנו למלון, כפי שנקבע מראש, ואז נתקלח ונישן ונקום ושחר חדש ואחר יפציע.

נחיתה והתאקלמות - דלהי, דרמסלה, אמריצר (עינת)










שלום יקירים,
ממש מן ההתחלה רציתי לעדכנכם בכל החוויות שעברנו ועוברים, אך החשמל לא זמין בשפע (סיבה גלויה) וכנראה שלקח לי זמן להבין שמדובר במסע ממושך ולא בחופשת קיץ קצרה.
יום לפני שיצאנו לדרך, העניקה לי לילך במתנה שיר של רחל שפירא, המבטא במדויק את התחושה שבעבעה כבר כמה חודשים:
"מישהו השאיר
את החלון פתוח
מישהו השאיר
מקום כמעט בטוח
מישהו הכיר
בחריקת הרוח
קול קורא ממרחקים"