יום שני, 20 בינואר 2014

פרידה מגואה (אורי)

1.

מה אני יודע? כל אחד ועניינו. זה יש לו ממון וחושב שאין. זה מסתיר סוד שכולם יודעים. זה טוב לו עם אישתו, בכספו, בילדיו. זה ריב לו עם ילדותו. זה פוחד מעתידו וזה מאוהב בשכנתו.
כל אחד נושא את שקו, אחד בזקיפות ואחד כגיבן.

מי שאין לו, הרי הוא ממורמר וכועס, בין אם על עצמו ובין אם על זולתו.
מי שיש לו, רוצה עוד ועוד.
רווח, הפסד, תחרות וסיפוק ממריצים ומדכאים חליפות את זמננו.

יום ראשון, 12 בינואר 2014

גואה (המשך) - מדינה קטנה אך מגוונת (עינת)


אחרי תקופת הסתגלות לזמן הפנוי ולשפע (היחסי) התפתחו להם חיי שגרה נעימים - הצעידה בבוקר הומרה לריצה עם מתן (החברה עמה צעדתי עזבה) ואחריה מדיטציה על החוף, כשמתן מצטרף או רוחץ במים (לא תמיד מגלה אורך רוח לנשימות, לישיבת לוטוס ולריכוז הממושך "נרדמה לי הרגל, מגרד לי, אפשר לנשום מהפה? מתי זה נגמר?…"), קניות לארוחת בוקר, התארגנות, לימודים, ים וטיולים. שפע של קורסי יוגה, טאי-צ'י…שאליהם עדיין לא התחברתי הפעם.
כריסמס ניכר בכל פינה, וזו היתה הזדמנות למשביתת שמחות כמוני לבדוק עם הילדים מה עבר על היהודים בתקופות שונות בחג הכריסמס, כולל בגרמניה. לא חגגנו!