1.
מה אני יודע? כל אחד ועניינו. זה יש לו ממון וחושב שאין. זה מסתיר סוד שכולם יודעים. זה טוב לו עם אישתו, בכספו, בילדיו. זה ריב לו עם ילדותו. זה פוחד מעתידו וזה מאוהב בשכנתו.
כל אחד נושא את שקו, אחד בזקיפות ואחד כגיבן.
מי שאין לו, הרי הוא ממורמר וכועס, בין אם על עצמו ובין אם על זולתו.
מי שיש לו, רוצה עוד ועוד.
רווח, הפסד, תחרות וסיפוק ממריצים ומדכאים חליפות את זמננו.
כדי להירגע, מי שיכול, בונה לו בית גדול, רוכש מכונית חדישה ועושה מעשה טוב.
אך בבוקר-בבוקר, יוצא אל הכביש להביא את ליטרת הבשר.
בגואה, על פי מה שרואות עיני, אין הדברים כך. וילות יפות עומדות ולידן חושות ובתים שחלקם אבן וחלקם חימר ובחלקם יש רצפה ובחלקם אין. מכל הבתים יוצאים כל בוקר ילדים וילדות והולכים לבית הספר. ואינך מרגיש כעס ואינך מרגיש קנאה ואינך מרגיש אלימות ברחובות.
מה מרגישים הגרים בחושות כאשר מטר מהם גרים בעלי הבתים שיש להם בגדים נאים ואוכל טוב?
מה מרגישה עובדת הכביש או הבניין, שעל ראשה ערמת אבנים בסל נצרים, כאשר אני ובני רכובים על אופנועים, מזגזגים להנאתנו על הכביש? מה אומר חיוכה?
איך קורה שבעלי הדוכנים והחנויות סוגרים עסקיהם כל יום מאחת עד שלוש וחצי בשיא עונת התיירות כאשר ברור שיוכלו להרוויח יותר אם יישארו פתוחים.
האם באמת עסוקים כאן האנשים יותר בעניינם ופחות בתחרות?
האם באמת מקבלים אנשים את מצבם יותר בהשלמה?
על פני השטח, מהשיח הנצפה לתייר שמתגלגל ברחובות, נראה שכן.
את הרחש מתחת פני השטח, אם קיים, אין אני רואה.
2.
בחוף פלולים בה אנו מתגוררים גרים גם פרות, ג'מוסים, חזירים, קופים, כלבים ותרנגולות.
בוקר. אני פותח דלת ויוצא החוצה. תרנגולת וכל אפרוחיה הקטנים נלכדים בין קיר הבית לבין הגדר, בפינה.
אני, ביציאתי החוצה, חוסם להם את הדרך שדרכה נכנסו לחצרי.
התרנגולת ורוב אפרוחיה מצליחים להימלט מין המיצר: היא ע״י קפיצה מעל הגדר, הם ע״י מציאת חור בגדר. האפרוחים הנמלטים רצים מהר אל המקום שממנו באו, חצר שכני.
שלושה אפרוחים לא מצאו את החור בגדר והם מבוהלים, מנסים לברוח ללא הצלחה.
התרנגולת שתחילה הייתה במנוסה אינסטינקטיבית - נעמדת.
היא עומדת מאחורי הגדר, שני מטר מהלכודים, מפחדת להתקרב, אך לא נוטשת.
האפרוחים הלכודים מצליחים לצאת. התרנגולת ושלושת אפרוחיה רצים-בורחים ביחד לחצר השכנים.
אני בשעתיים הקרובות (לפחות) אולי אהיה צימחוני.
3.
כמעט חודשיים בגואה. ים נהדר, חופי חול, עצי קוקוס ומסעדות. טיולי אופנועים, גבעות מיוערות, שדות אורז, מקדשים וברכה קדושה. חברים שליקטנו, ארוחות משותפות. היה טוב.
עוד מעט נעלה לרכבת לילה (בפעם הראשונה), עם דרגשי שינה, שלוש עשרה שעות, ונתעורר בקוצ'ין.
לילה טוב גואה. לילה טוב.
קוצ'ין, האירי פניך - אנחנו באים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה