קולות מן ההרים (עינת)

מטעי התה במונאר

המטרה - השתקעות לחודש במקום ממוזג ונעים. חשבנו שהעניין קל ומהיר, מסתבר שלא הכל מותאם לצרכים שלנו. מתחילים בנדודים...

מונאר - החום בדרום, אחרי הרבה חודשים צוננים בנפאל ובצפון הודו הקשה עלינו. החלטנו לעלות למונאר, השוכנת בגובה 2000 מ'. תאמנו עם בעל רקשה שיבוא לאסוף אותנו בבוקר לתחנת האוטובוס, אך הוא בושש. אחרי שעה של חיכיון ונסיון נואש להשיג רקשה חלופית, הסתבר לנו שפרצה הבוקר שביתת רקשות למשך יומיים. אורי הצליח למצוא נהג מפר-שביתה תמורת סכום מופקע, שהוריד אותנו בריחוק מה מתחנת האוטובוס, מחשש לאלימות כלפיו מצד חבריו השובתים. נסיעה של חמש שעות באוטובוס ללא מערכת קפיצים משוכללת וללא מזגן, אך עם ציפייה רבה לאוויר הרים צלול.

הי קדימה לקוצ'י! (אורי)

עוזרים במלאכת הדיג

1. הי קדימה לקוצ׳י!

שתיים-עשרה וחצי בלילה. תחנת הרכבות במרגאו, גואה. מאות אנשים ישנים על הרציף. ריח שתן, חם ולח. הרכבת אמורה להגיע בשתיים בלילה. עיכוב קל - היא תגיע בשש בבוקר. 

יש חדר מיוחד עם כורסאות ומזגן לממתינים שמוכנים לשלם. משלמים. 

בוקר: עולים לרכבת. קרון שינה, מחולק לתאים. כל תא מיועד לשישה, יש לנו תא משלנו. מזגן פועל, מצעים נקיים מחולקים. יוקה ובן פורת בדרגשים העליונים, בן בכור, אמא שלו ואני למטה. תה, כריכים, עוגיות, דיבורים וצחוק. מרגישים בחללית. אחר כך יוקה ובן פורת סוגרים וילון ומשחקים קלפים בממלכתם, בן בכור בנייד, אמא שלהם קוראת ספר. חצי שעה, כולם ישנים. 

קרלה - לאסוף חיוכים מן הדרך (עינת)

דייג בתעלה לקראת ארוחת הערב, אֲלֶפִי

עלינו על רכבת לקוצ'ין, עם חששות רבים. זו לנו הנסיעה הראשונה ברכבת, והפעם מדובר על שלוש עשרה שעות לפחות. הסיפורים על צפיפות, לכלוך, רעש…הגבירו את חוסר השקט. ההתחלה תאמה את הציפיות - הרכבת אחרה בארבע (במקום שתיים בלילה הגיעה בשש בבוקר). אבל מאותו רגע כל ההזדמנויות לקיטורים נבלמו: נכנסנו לקרון המכיל תאים-תאים, כשבכל תא שש מיטות, אך מכיוון שלא היו הרבה נוסעים נותרנו בו לבדנו. קיבלנו מצעים נקיים, המזגן צינן ושקשוקי הדרך תרמו לשינה עמוקה. הנוף שחלף על פנינו, או יותר נכון, שחלפנו על פניו רמז לנו שלא רק ירושלים וגואה נטלו שפע קבין של יופי. כמה משחקי קלפים, אכילת "מעבירי זמן" שלא מקבוצת אבות המזון החיוניים לגוף (האוכל המוצע לקנייה לא אכיל עבורנו על רקע חריפות יתר) שיחות נפש, שיחות סתם, קריאת ספר, עוד נמנום ואנחנו בקוצ'י.