מדרום תאילנד חוזרים לבנגקוק, פעם שניה בעיר. כמו בפעם הקודמת בין כנופיית איל המתורמלת לבין העיר הגדולה הזאת יש קשר טוב. בן בכור ועליו תרמיל גדול מוביל אותנו בסמטאות העיר. השעה ארבע לפנות בוקר. העיר מוארת. חבורות נערים סוחטות רגעים אחרונים של ליל חג, חג ראש השנה הבודהיסטי, חג שהשאיר אחריו ערימות אשפה, עכברושים נוברים, ונערים שתויים.
על מדרכה, משפחה צועדת מתחנת האוטובוס למלון שישנה בו בפעם הקודמת.
יום, בנגקוק: אוכלים, מסתובבים קצת, מתארגנים לנסיעה לקמבודיה. מול בית הקפה בו אנו יושבים יש פסל בודהה גדול מאוד ומוזהב. באה אישה ומגישה לפסל מנחה, שקית עוגיות, וקדה.
מה יש לחשוב/להרגיש כלפי איש שנותן עוגיות לפסל?
עשר בלילה. זוגתי עם ספר במיטה. אני יוצא לבית חב״ד. יש שם מזגן מצוין ואינטרנט מהיר.
בפינת הרחוב להקת נשים שרה את השיר ״הוטל קליפורניה״.
אני בבית חב״ד, בודק באינטרנט מה קורה עם הפועל ת״א.
ספריה גדולה של ספרי קודש, שולחנות וכורסאות.
שני אנשים לידי משוחחים. ״מחלוקת״, אומר הראשון. אני מקשיב. ״יש האומרים שראוי להתאמץ ולקדם את בניית בית המקדש. ויש האומרים: בית המקדש בשלמותו ירד מן השמיים ע״י הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו״. אני: ״טוב לכם שאתם מאמינים שיכול אלוהים להוריד בניינים מן השמיים״.
אומר השני: ״ברור שיכול. את מעמד הר סיני עשה, אז את זה לא יוכל?״.
מה יש לחשוב/להרגיש על אנשים המתפללים לאלוהיהם שינחית בניינים מהשמיים, אחר יביא משיח, אחר יקומו המתים מקבריהם ואז כולם ביחד ירוצו להתפלל בבניין שקודם נפל משמיים.
חצות. בית חב״ד סוגר שעריו. אני נפלט לרחוב. רוח נעימה. פוגש איש שכבר פגשתי אתמול. איש ששווה סיפור; היה לו הכל והפסיד את הכל. מחליף איתו כמה מילים. ״אולי ניפגש בארץ״. ממשיך. נשים מציעות מרכולתן. בית הקפה בו ישבתי בצהריים שינה פניו לפאב. על במה קטנה ניצבת להקה. שלושה נגני גיטרה, מתופף וסולן, השיר: ״הוטל קליפורניה״.
1977 או 8 . The eagles. רוק הרמוני, כתיבה מצוינת, פשוטה, תמציתית, סיפורית, מטפורית, וחובקת כל. על מה השיר? התמכרות לכסף, להרגלים, לאתמול, לדת. שיר על יכולת לנוע אך אי יכולת לעזוב, להשתחרר.
אני שומע חצי שיר. מתיישב. שומע את החצי השני.
לא מזמין משקה. הולך. יוצא מתוך הלילה, חוזר למלון. לחדר.
מחר בקמבודיה.
לילה טוב.
בנגקוק, שבע בבוקר. אנחנו על מיניבוס.
ארבע שעות נסיעה.
מעבר גבול, תאילנד-קמבודיה - כנראה שאלוהים החליט לחמם ממש את העולם, ולשם כך הנחית תנורים בדיוק על השביל בו אנו צועדים: השביל לתחנת המעבר.
להוטים מחום מגיעים.
החתמת הדרכונים. אני מסתכל על יוקה. בא לי להגיד לה משהו טוב. אני מתאמץ, ״יוקה, אם פעם תהיי באיזה טיול עם החברות שלך, ויהיה לך קצת קשה או נמאס, פתאום תזכרי בהליכה הזו בחום הגיהנום, ואז תחייכי ותגידי לעצמך בשקט: ״אחרי מה שעברתי, קטן עלי״. יוקה מסתכלת על אבא שלה ולא אומרת כלום, רק מין מבט כזה שאולי אומר: ״אבא, זה לא זמן לבדיחות״.
מחתימים דרכונים, יוצאים, דקה הליכה, קמבודיה.
ארבע שעות נסיעה נוספות: סיאם ריפ, בירתה העתיקה של ממלכת החמר.
מוצאים גסטהאוס אצל צרפתי ששכח שהקולוניאליזם נגמר. מקום יפה.
הולכים למסעדה, האוכל טעים מאוד. ערב, אנחנו בקמבודיה.
אני מצטער לשים את זה באינטרנט אבל אין לי ברירה. האם מעולם לא האמנתי בלחשי אהבה או כישופים, עד שפגשתי את הקוסם ההוא כשביקרתי את חברתי ב- isreal לפסגה עסקית השנה. אני פוגש אדם בשם דוקטור ALABA היה ממש חזק, והוא יכול היה לעזור בכישופים שיחזירו את האבודים, את המאהבים ואת כספי הקסם, הקסם או הקסם לעבודה או לאושר. אני שמח עכשיו. אני מעיד כי האיש שרציתי להתחתן עזב אותי 5 שבועות לפני החתונה וחיי התהפכו כי מערכת היחסים שלנו נמשכה 3 שנים. באמת אהבתי אותו, אבל אמו הייתה נגדנו ולא הייתה לה עבודה בתשלום טוב. כשפגשתי את הקוסם הזה, סיפרתי לו מה קרה והסברתי לו את המצב. בהתחלה הייתי מהססת וחשדנית, אבל פשוט ניסיתי. ובתוך יומיים, כשחזרתי לגרמניה, חבר (כיום בעל) התקשר אליי ובא אלי והתנצלתי שהכול סודר עם אמו ומשפחתו וקיבל ראיון עבודה חדש להתחתן. לא האמנתי כי ד"ר אלבא פשוט שאלה את שמי ושם חברתי וכל מה שרציתי. ובכן, עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו השתפרו הרבה יותר. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם להעביר לו WhatsApp בכתובת +2349071995123.
השבמחק